אור, בנם של דגנית ויוסף ואח של גל, עידן ואביב. אור נולד, גדל והתחנך בעכו. היה בוגר מחזור תשפ״א במגמת מערכות מכניות באורט מרום עכו. הוא היה גאוות המשפחה. היה ילד מדהים, בעל חוש הומור, חכם, אהוב על חבריו, תמיד היה מוכן לעזור לכולם, נעים הליכות ואיש שיח נהדר.
בחמש השנים האחרונות התגורר באלפי מנשה, יחד עם זוגתו, שי-לי ואף עבד שם בגן ילדים.
את האהבה למכבי חיפה אור ירש מאחיו הגדול, גל, שאיתו היה הולך למשחקים. ביום ההולדת האחרון של גל, אור הכין לאחיו שש-בש עם איור של מכבי חיפה.
חברתו, שי-לי, מספרת: כשמו כן הוא, היה מפיץ הרבה אור על כל הסובבים אותו, אין אחד שהוא לא היה אוהב, ואין אחד שלא אהב אותו. אפשר היה לראות זאת גם בעבודתו, בגן הילדים, כל בוקר אור היה מגיע לגן וכשהילדים התחילו להגיע, היה פורש את ידיו וכולם היו מגיעים אליו בריצה. פשוט מלאך בדמות אדם".
בזמן נפילתו של אור, שי-לי היתה איתו בשיחת וידאו: "אור התקשר אלי בשיחת וידאו באותה שבת שחורה, בשעה 07:05. הוא אמר לי שיש התראות, טילים וחדירת מחבלים לבסיס, לפחות עשרה מחבלים לפי מה שהוא הבין. הוא דאג להגיד לי שהכל בסדר ושאני לא אדאג. לא אני ולא הוא הבנו את גודל הסיטואציה. דקה לאחר מכן נכנס חבר שלו, אמיל סמוילוב ז״ל, מה-ש״ג, פצוע מירי ושניהם אומרים לי אל תדאגי הכל בסדר, ואז נהיה מסך שחור, צעקות, יריות, אללה וואכבר. הייתי 20 דקות בשיחה איתו, צעקתי בכיתי ואף אחד לא ענה. שמעתי אותו נרצח בטלפון".
אור נפל בבסיסו בעוטף עזה בקרב מול מחבלי ארגון הטרור חמאס. הוא השאיר אחריו הורים, דגנית ויוסף, שלושה אחים, גל, עידן ואביב ואת זוגתו, שי-לי.
יהי זכרו ברוך
