איתי, בנם של זהבה ויעקב ואחיהם של מתן ומאור. הוא נולד וגדל בחיפה, למד וחונך בבית ספר לאו בק בחיפה, שם סיים בהצטיינות 12 שנות לימוד פלוס בגרות מלאה. איתי אהב מסיבות, אהב ללכת לים, החבר'ה מספרים עליו שהיה שטותניק בעולם ולצד זה בן אדם מלומד בעל ערכים שאין בדור של היום. איתי סיים תואר ראשון בהנדסת חומרים באוניברסיטת בן גוריון והיה אמור להמשיך לתואר שני באותו התחום. איתי היה אוהד מכבי מאז ומתמיד ונולד למשפחה ירוקה שנמצאת כבר עשרות שנים ביציעים.
אחיו מתן, מספר: "איתי היה בחור רציני מצד אחד ומצד שאני אהב מסיבות, חברים, בילויים ושילב את שניהם בצורה מושלמת. התחביבים שלו היו מסיבות, ללכת לים ומכבי חיפה. איתי היה הבן הקטן של משפחה ירוקה, שכבר למעלה מ-30 שנה ביציעים. לא היה לו ברירה אלא להיכנס למשפחה הזאת. איתי סיים ללמוד תואר ראשון בהנדסת חומרים והיה לקראת תואר שני. היה בן אדם שאין אחד שלא אהב אותו. הגיעו אלפים ללווייה שלו וזה מוכיח על הבן אדם שהוא היה, שרק רצה לשמוח וליהנות.
המחנכת של איתי בליאו באק, ורה לחמנוביץ', מספרת: "איתי, או ליתר דיוק "בנג'ו", כפי שכולנו קראנו לו, היה אדם של קשרים חברתיים, חבר למופת. במהרה הפך לאחד מכוכבי הכיתה והשכבה: ילד עם לב ענק, בעל חוש הומור משובח, עם חיוך מאוזן לאוזן, ילד שמח שאהב לעשות שמח. נער שהיה מעמודי התווך של הכיתה, אהוב על כולם, מורים ותלמידים כאחד. מי יכול לשכוח את המילים שהמציא כמו 'להתפנטל' ו'קוזרים'. ומסרבים להאמין שהנער החייכן, האהוב כל כך איננו".
כאשר התחילו האזעקות, נמלטו למיגונית בקיבוץ רעים. אז הקיפו מחבלים את המיגונית זרקו רימונים והתחילו לירות. איתי הצליח לברוח, אבל נורה. גופתו נמצאה רק שלושה ימים אחרי בצידי הכביש.
יהי זכרו ברוך
