איתי, בנם של ליאת ואורן ואחיהם של אורי ויהלי. הוא נולד בניו ג'רזי ומגיל צעיר בלט ביכולות המנהיגות, ההובלה החברתית והכריזמה שבו, בחוש ההומור והצחוקים, בשובבות ובשמחת החיים הכובשת שלו. איתי דאג תמיד לכולם, היה בעל לב רחב ועם מקום לכולם, דמות נערצת ואהוב. הוא הדריך בתנועת הצופים ביקנעם ואהב מאוד את חבריו בבית. מילדות הוא אהב כדורגל ובעקבות אביו ואחיו הוא התאהב במכבי חיפה. הוא הגיע לכל משחק בבית ובחוץ, גם אחרי שהתגייס נסע למשחקים אחרי שבתות רבות בבסיס.
איתי שירת כלוחם חוד בגדוד 13 פלוגה ג' מבצעית בחטיבת גולני, "טורפי הלילה". הוא השתתף בפעולות מבצעיות והיה אחד הלוחמים הבולטים בגדוד בנחישותו, באומץ הלב, בעבודה קשה, בהשקעה למען החברים, בחברות ובאחריות רבה.
משפחתו הקדישה לו את השיר:
"גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים…"
איתי נהרג ביום הראשון למלחמה. עשרות מחבלים הפתיעו את המוצב שלו בעוטף. איתי נלחם שם שעות ארוכות, באומץ רב ובגבורה עילאית, תחת אש כבדה, תוך סיכון חייו, טיפול בפצועים ותמיכה בחברים שהיו סביבו ובמוצבים אחרים, תוך שהוא אומר לחבריו "בדיוק בשביל זה התגייסנו". איתי נהרג בהתקלות עם מחבלים, בעת ניסיון לחתור למגע ולהדוף כוחות רשע, בהגנתו על יישובי עוטף עזה. הוא הותיר אחריו הורים, ליאת ואורן ואחים, אורי ויהלי.
יהי זכרו ברוך
