יקיר, בנם של טלי ואסף והילד השני מבין עשרה אחים. נולד וגדל בנתניה ובכתה ג' עברה המשפחה ליישוב מורשת שבגליל התחתון. ילד שמח וצנוע, מאמין באלוהים. אוהד ספורט מושבע, אהד את מכבי ואהב לראות משחקים של מכבי ת"א ביורוליג. הוא הגיע לסמי עופר בכל הזדמנות ובאחת העונות גם היה לו מנוי לסמי, עד שהתגייס. אחיו הגדול של יקיר שירת בסיירת גבעתי ויקיר הלך בעקבותיו לסיירת נח"ל, במסגרת יחידת הרב ממדית. לבסוף עבר לגולני, שם שירת כמפקד כיתה במסייעת 13.
אבא אסף מספר: "יקיר היה הילד הכי שמח שאני מכיר. כל הזמן חייך, היה איש צנוע ועניו, בעל מידות ענקיות לאהבת האחר ואהבת הקב"ה. אהבתו למכבי חיפה החלה לפני חמש שנים, היה הולך למשחקים כשהזדמן לו ואף היה בעל מנוי לשנה אחת. יקיר המתוק שירת עם המחלקה שלו במוצב פגה באזור נחל עוז, מוצב שהיה קרוב לגדר.
חברו של יקיר, בנימין, מספר: "יקיר היה אחד החברים הטובים שהיו לי כמו אח. במשך ארבע שנים, באופן קבוע בימי חמישי, יקיר ועוד כמה חבר'ה טובים הגיעו אליי הביתה וראינו יחד משחקים של מכבי ת"א ביורוליג ובאמצע השבוע משחק של מכבי חיפה בליגה. בשבילי הוא היה כמו בן בית, תמיד היה נחמד לדבר איתו, עם החיוך היפה והמקסים שלו, שלא אשכח אותו לעולם. יקיר היה מקשיב לי וידע לתת עצות טובות. הוא תמך בי ואיחל לי להצליח בכל מה שאבחר. ככה למדתי מיקיר הרבה דברים לחיים. אזכור אותך תמיד חברי היקר, גיבור ישראל".
יקיר, יחד עם פקודיו ולוחמים אחרים במוצב, הופתעו על ידי המחבלים בבוקר השבעה באוקטובר. בתחילת הקרב, לאחר שנפלו לוחמים וחלק נפצעו, יקיר הכניס פצועים וחיילים לחדר האוכל, שם טופלו. לאורך מספר שעות יקיר יצא ונלחם בגבורה במחבלים, ששרצו בהמוניהם במוצב, עד שנפל כגיבור. בגבורתו הציל לוחמים ופצועים שנשארו בחדר באוכל ולבסוף ניצלו.
הוא השאיר אחריו הורים, טלי ואסף ותשעה אחים ואחיות.
יהי זכרו ברוך
