ירון נולד בחיפה וגדל בקרית אתא להורים, ליהיא ועמי, ואחיהן של עופרי וגיא.
הוא תמיד היה עדין, רגיש וטוב לב. בגיל 6 אבא שלו רשם אותו לחוג של מכבי חיפה בכפר מכבי ומאז ועד לגיוס הוא לא עזב את הכדור. ירון שיחק בכל קבוצות מחלקת הנוער של הפועל חיפה.
אביו, עמי, מספר שירון התאהב בכדורגל וגם בקבוצה, נהיה אוהד שרוף, מנוי שלא מפספס אף משחק, גם באירופה, למרות שהתקדם ושיחק בהפועל חיפה. "ירוני היה אדום בחליפה, אבל ירוק בנשמה".
ירון התגייס לגולני לגדוד 13 והיה חייל מצטיין. בחודש מאי האחרון היה מצטיין בא"ח גולני ובחודש ספטמבר מצטיין חטיבה. הוא יועד לצאת לקורס מ"כים.
משפחתו נפרדה ממנו: "ירוני אהוב שלנו, ילד משפחתי, טוב לב, רגיש, נעים הליכות, חבר טוב, רק מעלות ללא חסרונות. ירון אהוב שלנו נפל כגיבור בקרב במלחמת 'חרבות ברזל' בעוטף. חייל מצטיין וילד מיוחד במינו. אנחנו נתגעגע ונזכור אותו לעד! בלבנו תמיד".
נציג היחידה ספד לו בהלוויה: "ירון, היית מצטיין פלוגתי, מצטיין מח"ט, לוחם מצטיין. תמיד היית ראשון בענווה ובנועם, והיית דוגמא ומופת לחברים. בשעת קושי, שם את טובת הכלל לפני טובתו האישית. במתקפת טרור אלימה, נפלת חלל יחד עם רבים מחבריך ומפקדיך לשירות".
דודתו גלית לוי: "ירון שלנו היה גיבור, גיבור גדול, הבנו את זה רק תוך כדי השבעה. הוא נלחם במשך כמה שעות, בלי הפסקה עם כל האטרף, מול אויב מתועב, נתעב ואכזר והצליח לחסל מעל 50 מהם, עד פגיעת רסיס מהפצמ”ר האכזר בגופו. הוא אהב את הצבא, אהב את גולני ואהד את מכבי בטירוף, מה שיצר לי ולו עוד נושא משותף לדבר עליו ולחוות אותו".
ירון נפל כגיבור בקרב מול מחבלי החמאס.
הוא השאיר אחריו הורים, ליהיא ועמי, ואת האחיות עופרי וגיא.
יהי זכרו ברוך
