צור, בנם של איילת ודודי ואחיה הקטן של מיה. גדל במושב גן הדרום. ילד של הטבע שאוהב את הטבע מאוד וגם הפך את זה למקצוע שלו, כאשר למד בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה והיה אגרונום. צור, יחד עם שני חבריו מהילדות, אביעד הלוי ועמרי רם, אהד את מכבי חיפה מגיל שמונה. הוא התאהב בירוקים בעונת ליגת האלופות המופלאה של 2002/03. צור וחבריו אהבו לשבת בצפוני והתאהבו בתרבות ה"רק ביחד" ובחוות מזור.
אהבת חייו של צור, אמבר אליהו, היתה זוגתו תשע שנים, עד שמותו הפריד ביניהם.
אמבר מספרת: "תמיד חשבתי לעצמי, איך יכול להיות שהגרלתי בן זוג כזה מושלם? נדמה לי כאילו היו לך רק מעלות. את כל חייך הקדשת לעשיית הטוב. תמיד נחוש לעזור, להפיץ אור, לאחד וליצור. אמא סיפרה לי שתכננת להציע לי נישואים בטיול שתכננו לסרי לנקה. הייתי אומרת לך עוד אלף פעם כן!!! אם זה היה תלוי רק בי, מזמן כבר הייתי מביאה לך ילדים, שהיו נשארים איתי עכשיו כזיכרון לנפש הטהורה שלך. אני אוהבת אותך יפה תואר שלי, מבטיחה לך שאדאג שכולם יידעו כמה נעימה הייתה הדרך שלך בעולם הזה".
מיה, אחות של צור, מספרת: "צורי היה אדם רגיש וטוב לב, מוכשר ומיוחד. מוקף בחברים ואנשים שאוהבים אותו מאוד, שהוא עמוד תווך עבורם. צור היה מחבר בין אנשים, עוזר לחלשים, אהב ליצור, לבנות, אהב את הטבע, לשתול צמחים ועצים. צור היה אגרונום בהכשרתו, והיה מאוד מחובר וקשור למשפחה שלו. הייתה לו אהבה גדולה, אמבר, יחד הם תכננו לטייל באוסטרליה. צור חלם לעשות הרבה דברים גדולים ויפים במשק במושב, דברים טובים לבריאות ולסביבה, לחגוג את החיים, לרקוד ולשמוח, כמו שהוא האמין שצריך לחיות".
צור בילה במסיבה ברעים יחד עם שני חבריו, אביעד ועמרי, ואיתם הוא גם נרצח. הוא הותיר אחריו הורים, איילת ודודי, אחות גדולה, מיה ואת החברה אמבר.
יהי זכרו ברוך
