שלו דגן

שלו, בנם של פלור ויואל, אח תאום של עומר (שגדול ממנו ב-20 דקות), אחיהן למחצה של עופרי וכרמל ובנו החורג של שלומי. הוא נולד וגדל בקרית ים ולמד ביסודי בקיבוץ אפק. בחטיבת הביניים היה בבי"ס נתניהו ובתיכון עבר לאורט מוצקין. שלו שיחק כמגן ימני מטוס, מהיר וחזק בהפועל חיפה, מכבי צור שלום ובמטה אשר. הוא היה אוהד שרוף של מכבי חיפה וגדל על הסיפורים על יניב קטן. בתקופה מסוימת הוא שיחק עם המספר 20 על הגב. היה לו מנוי לצפוני עליון, למרות שהוא היה חותך לשבת בצפוני תחתון כל הזמן. את שלוש האליפויות של מכבי הוא העביר בשירות קרבי של גולני ולכן מיעט להגיע למשחקים, רק כאשר יצא.

שלו בא ממשפחה של גולנצ'יקים והרצון הכי גדול שלו היה להתגייס ולשים את הכומתה החומה.

סארי עלי הסרס"פ שלו בגולני, מספר: "שלו היה לוחם אמיתי, גולנצ'יק מורעל, נלחם בגבורה בשבת השחורה ב-7.10. בתפקידו כקשר מ״פ/סמ״פ היה בקו המגנים הראשון ונפל בקרב מול המון המחבלים שהסתער לעברם. שלו סיים את ההכשרה בהצטיינות ועלה לגדוד 51, בכך הגשים חלום לאבא ששירת באותו גדוד. עוד אחד גולנצ'יק במשפחה. פעם גולני, תמיד גולני. שלו תמיד אמר שהוא הכי גאה לשים את הכומתה החומה על הכתף, לשרת ואף להקריב את חייו למען המדינה. בהודעה האחרונה הוא שלח תמונה שלו מתוך הדויד של החפ"ק, רגע לפני ההיתקלות, עם חיוך משוגע וכתב: 'יאללה בלאגן, אבא יש אקשן'. הוא תמיד חייך, לא משנה מה קורה, אם קשה לו או לא, תמיד חייך ונתן מוטיבציה לאחרים ועזר בהכל. תמיד היתה מסביבו אווירה טובה. הוא היה מעלה לכולם חיוך על הפנים. פעם ראה אותי עם הצעיף של מכבי חיפה וזרק לי שהוא אוהד של מכבי. מאז נהיינו חברים הכי טובים. אתה תמיד תהיה בליבנו, אני אקח אותך איתי לכל מקום ולכל משחק של מכבי".

שלו נפל בגבורה, לאחר שנלחם עם כמות אדירה של מחבלים מארגון הטרור חמאס. הוא השאיר אחריו הורים, פלור ויואל, אח תאום, עומר, ושתי אחיות עופרי וכרמל.

יהי זכרו ברוך